מים בישראל

סיפורים ושירים

טקס שמחת בית השואבה

מערכות ומפעלי מים מעברינו

 

סיפורים ושירים

המים – סיפורי הבריאה

בריאת העולם - בסיפור בריאת העולם במקרא, ביום הראשון לבריאה, כשנבראו שמיים וארץ, המים כבר היו קיימים. בספר בראשית כתוב: "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים". ביום השני לבריאת העולם הופרדו השמיים והארץ על המים שבהם זה מזה. ביום השלישי נקוו המים שעל הארץ כדי להבדיל בין ים ליבשה.

ארץ אדם ומטר -

 בכתובים מוזכרת חשיבותם של המים לחיים שוב ושוב. רבי שמעון בר יוחאי אמר "שלושה דברים שקולים זה בזה ואלו הן: ארץ, אדם ומטר". כלומר יש תלות בין העולם, האדם והמים.
במקום אחר אמר רבי לוי: "אם אין ארץ - אין מטר, ואם אין מטר - אין ארץ, ואם אין שניהם אין אדם". משמעות הדברים היא שהמים נוצרים מתהליכים בטבע, והטבע לא יתקיים בלי המים הללו. אם לא יהיו מים, לא יהיה טבע והאדם לא יוכל לשרוד.

באר אברהם -

עוד בתקופת האבות, מספרת המסורת, כי באר מים נחפרה על ידי אברהם אבינו. ככל הנראה מדובר בבאר הממוקמת כיום באזור באר שבע ונקראת: "באר אברהם". הסברה היא כי הבאר נשתמרה לאורך מאות שנים בצורתה המקורית. סמוכה אליה באר נוספת, שנחפרה כפי הנראה מאוחר יותר.

שימחת בית השואבה -

במוצאי סוכות חוגגים את חג שמחת תורה לזכר שמחת בית השואבה. בבית המקדש נהגו לקיים מצווה מיוחדת (שאינה מוזכרת בתורה). בסוף סוכות נהגו לשאוב מים ולנסוך (לשפוך) אותם על המזבח בבית המקדש.
אמר רבי עקיבא מפני מה אמרה התורה נסכו מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי ברכה ר"ה ט"ז ע"א

קרדיט : תמרה ויקפידה העברית

טקס שמחת בית השואבה

מים לדוד המלך –

"ויתאווה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער" שמואל ב' כג' – טו'

דילמה – אחד יישתה ויחיה או שניים בצמא ימותו?
"שניים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהם קיתון של מים; אם שותין שניהם - מתים, ואם שותה אחד מהן - מגיע לישוב. דרש בן-פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו".
(ב"מ סב.)

 

מערכות ומפעלי מים מעברינו

מגידו –

מגידו שוכנת קצת דרומית לעפולה בפאתי עמק יזרעאל. אזור זה כידוע אינו מתברך בעודף מים. כבר מימי דוד המלך נחשבה מגידו לעיר חשובה בממלכת יהודה. המחסור במים והחשיבות של העיר חייבו פתרון יסודי לבעיית המים. הפתרון היה אמור לתת מענה בעיקר לשעת צרה (מלחמה מצור) כאשר העיר סגורה. מפעל המים החל כבר בתקופתו של שלמה המלך. המערכת שופצה ושוכללה כנראה בימי "אחאב" מלך יהודה, במאה התשיעית לפני הספירה (831 לפני הספירה). מפעל המים שנבנה כולל בור עמוק שהגיע עד לסלע האם (25) מטר. מתחתית הבור נחצבה מנהרה בגובה שלושה מטר ובאורך של 70 מטר עד המעיין שנמצא מחוץ לחומה. תחתית הבור נמוכה מהמעיין וכך זרמו מימיו אל הבור וניתן היה לשאוב את המים. קיר נבנה על מנת להסתיר את אזור הנביעה של המעיין. מערכת זו מלמדת על יכולת הנדסית גבוהה ומומלץ ביותר לבקר בעתיקות מגידו ולראות אותה.

צילום המקור מאתר ויקפדיה בעברית צולם על ידי Daniel Baránek,

תמונה של ניקבת מגידו

מערכת אספקת המים לקיסריה -

בקיסריה ניתן לראות של מערכות של אמות מים מתקופות שונות. בהתחלה היתה קיסריה יישוב קטן ומי התהום הספיקו לצרכיהם של התושבים. הורדוס, במאה האחרונה לפני הספירה הפך את קיסריה מישוב קטן לעיר נמל גדולה בה חייה האוכלוסייה ברמת חיים גבוהה עם מים זורמים בבתים, מזרקות לנוי, מרחצאות ומשחקי מים.
לצורך אספקת המים לפי צרכי העיר החדשה בנה הורדוס את אמת המים הגבוהה. האמה, הבנויה על קשתות, חצתה את רכס הכורכר של ג'סר א-זרקא ועליה נבנו בתקופות שונות שלוש תעלות.
התעלה הראשונה - נבנתה כאמור ע"י הורדוס. תעלה זו הביאה מים ממעיינות שונים הממוקמים צפונית לבנימינה עד לעיר.
התעלה השנייה - הובילה מים ממעיינות צברין (צפונית לעמיקם). הקיסר אדריאנוס (שלט בתקופת מרד בר-כוכבא ב – 117 אחרי הספירה, 100 שנה אחרי הורדוס) חפר נקבה (תעלה שחצובה בתוך האדמה) באורך 6 ק"מ בין עין צברין לעין אביאל. התעלה שחפר אנדריאנוס הובילה מים גם ממקורות מים נוספים, מאזור המושבים אליקים, עמיקם ואביאל.
התעלה השלישית - נבנתה בתקופה הצלבנית. ככל הנראה, מאחר והעיר הצלבנית נבנתה על חורבות קודמתה, היא הייתה במפלס גבוה יותר וכך גם התעלה השנייה הוגבהה - וזו התעלה השלישית.

האמה הנמוכה:
בתקופה הביזנטית נבנתה אמה נוספת. האמה החדשה הובילה מי מעיינות מאזור מעגן מיכאל צפונית לקיסריה. מכיוון שהמעיינות היו במקום יותר נמוך מהעיר קיסריה, נבנו סכרים שבאמצעותם אגרו מים באגם שמפלסו היה גבוה מספיק על-מנת להוביל את המים לקיסריה. בקרבת קיסריה. התעלה החדשה עברה תחת הקשתות של האמה הגבוהה (אמת הורדוס) ונעה במקביל לה עד העיר.

הניקבה והאמה בקיסריה

מעיין הגיחון – ירושלים ומים

אחד הפרויקטים המעניינים ביותר היה העברת המים לירושלים ממעיין הגיחון. פרויקט שבוצע במאה השמינית לפני הספירה ( 725 שנה לפני הספירה ) בימי המלך חזקיהו. באמצעות פרויקט זה סופקו המים לירושלים.
מערכת המים בירושלים הייתה מבוססת על מימיו של מעיין הגיחון שבנחל קדרון. המעיין נקרא בשם 'גיחון', כנראה בשל היותו מעיין פועם, כלומר שמימיו מגיחים (מתפרצים) בפעימות וגיחות קצובות.
הגיחון ממוקם מחוץ לחומות, ולכן נעשו פעולות להובלת המים מחוץ לחומות אל תוך ירושלים. מעיין הגיחון היה פעיל מאד עד לפני מספר שנים, אך כיום מימיו כבר לא מגיחים אלא יש זרימה שוטפת קבועה.
מלך יהודה חזקיהו הוא שהקים את המערכת המדהימה דרכה הועברו המים ממעיין הגיחון שבנחל קדרון לירושלים. חזקיהו עשה זאת במסגרת ההכנות למרד באשור. במסגרת ההכנות למרד בנה חזקיהו את נקבת השילוח. דרך נקבה זו זרמו מי הגיחון מתחת לפני הקרקע אל ברכה פנימית בתוך החומות. (דברי הימים ב', ל"ב, 2-4, 30; ישעיהו כ"ב 9, 11), על ידי בניית הנקבה דאג חזקיהו לאגור את המים בתוך העיר וכך להבטיח הספקת מים סדירה בזמן המצור.
המנהרה מתפתלת בין הסלעים לאורך של מעל 500 מ'. היה הכרח לבחור בסלעים רכים מספיק בשביל כלי החציבה שהיו אז, ובסלעים קשים מספיק כדי שלא יהיו התמוטטויות. השיפוע מהמעיין ועד הברכה היה שיפוע מדהים בדיוקו ביחס ליכולות המדידה שהיו קיימות. הצלחת המבצע ההנדסי המדהים הזה, מתוארת ב "כתובת השילוח" החקוקה בדופן המנהרה.

מקור : www.jerusalem.muni.il/

ניקבת השילוח

סיימתם לקרוא את הפרק? רוצים לבדוק את ידיעותיכם? ענו על השאלות ותדעו אם אתם "שוחים בחומר"..... בהצלחה

מיתב" ידיעתנו – מבחן הידע של מיתב

1. מתי מוזכרת לראשונה המילה "מים" בתנ"ך?

א. בספר ויקרא.
ב. בספר במדבר.
ג. בספר דברים.
ד. בספר בראשית.

2. בידי מי נחפרה באר המים הראשונה המוזכרת בתורה?

א. רבי שמעון בר יוחאי.
ב. אברהם אבינו.
ג. רבי לוי.
ד. אנשי ירושלים.

3. מהיכן בא השם "גיחון"?

א. מהמילה "להגיח" שמשמעותה "לפרוץ".
ב. מהמילה "לגחן" שמשמעותה "לשטוף" .
ג. מהמילה "לגחון" שמשמעותה "להתכופף".
ד. אף תשובה אינה נכונה.

4. מעיין הגיחון:

א. יבש לחלוטין בימינו.
ב. התייבש לחלוטין בתקופת בית שני.
ג. יש בו עדיין זרימת מים בימינו.
ד. היה ממוקם בתוך חומות ירושלים.