חבל על כל טיפה

למרות שכדור הארץ מכוסה רובו במים, רק 1% בלבד ממים אלו ראוי לשימוש. חשוב להבין את זה, ולזכור שהמים הם המרכיב החשוב ביותר לקיומנו. עלינו לשמור עליהם מכל משמר.
המים הם "הדם" של החיים!

המים – מה המצב בעולם?

בעיית המים נמצאת על סדר היום העולמי זה זמן רב. לפי הנתונים של האו"ם, כ- 1.2 מיליארד אנשים נמצאים ללא קרבה למים בטוחים לשתייה, ויותר מ- 2 מיליון אנשים מתים מדי שנה כתוצאה ממחלות הקשורות למחסור במים נקיים.
השימוש במים בעולם גדל בקצב כפול מקצב הילודה. אזורים כמו המזרח התיכון, צפון אפריקה ודרום אסיה נמצאים באופן תמידי במצב של מחסור במים.

ובישראל?

משק המים בישראל סובל מחסרון גדול של מים שפירים, חסרון זה נקרא: "גרעון". הגרעון גדל מדי שנה עקב הפער במאזן המים בין ההיצע (הכמות הקיימת) לביקוש (כמה שצריך). שאיבת יתר לאורך זמן, גורמת להמלחת המים ולהפיכתם ללא ראויים לשתייה, וכן לזיהום מי התהום. גורמים אלו מביאים להקטנת מקורות המים. במקביל, הגידול באוכלוסייה והעלייה ברמת החיים גורמים להתגברות הצורך בשימוש במים.
בסך הכול, צריכת המים הכוללת של ישראל לשנה גדלה, החל משנות ה-1990, בכ-30-50 מליון מ"ק בשנה, וצפויה להגיע לכ-2800 מליון מ"ק בשנת 2020.

כמה אנו צורכים?

כפי שכבר למדנו בפרק הקודם הצריכה הביתית נעה בין 100 ל-230 ליטר לנפש ליום, ובממוצע כ- 165 ליטר.
לפניכם שוב תרשים המראה את התפלגות נתוני צריכת המים לשימושים ביתיים (הכמויות מתייחסות לצריכה הממוצעת של אדם בודד ליום):





סיימתם לקרוא את הפרק? רוצים לבדוק את ידיעותיכם? ענו על השאלות ותדעו אם אתם "שוחים בחומר"..... בהצלחה!

ל"מיתב" ידיעתנו – מבחן הידע של מיתב

1. מצב משק המים בעולם הוא:

א. טוב, כי בניגוד לישראל בשאר כדור הארץ יורד הרבה גשם.
ב. לא טוב, בעיקר באזורים כמו המזרח התיכון, צפון אפריקה ודרום אסיה.
ג. בשיפור משנה לשנה עקב עליית כמות המשקעים.
ד. מצוין, ויש אפילו עודפים, בניגוד למצב בישראל.

2. מה פירוש הביטוי "היצע המים"?

א. הכמות שזקוקים לה.
ב. הכמות שיש בפועל.
ג. הכמות הצפויה בעתיד.
ד. אף תשובה אינה נכונה .

3. למה הכוונה: "גרעון במשק המים"?

א. התפלת מי ים.
ב. שינוי לטובה בכמות המשקעים היורדת.
ג. חסכון מצטבר במים.
ד. חסרון מצטבר של מים.

4. צריכת המים בישראל:

א. בתהליך גדילה.
ב. בתהליך הקטנה.
ג. ללא שינוי בעשור האחרון.
ד. צפויה לקטון בשנים הקרובות.